נוסטלגיה זה לא מה שהיה

לראשונה מאז פגישתם בסרט נורית, נפגשים שוב יונה אליאן וששי קשת, והפעם על במה.

הזוג שאחריו שנים רבות של הצלחות גדולות בתאטרון בקולנוע בטלוויזיה ובבידור, מביאים את כל ניסיונם הרב במפגש בימתי משותף. לעיתים מרגש, לפעמים מחויך, מעט צוחקים על עצמם וקצת על אנשים אחרים. מספרים על התבגרות של אנשים בארץ שלנו, היא מיפו והוא מקיבוץ גליל ים.

סיפורים על ילדות בתקופת "מרפסת מול מרפסת" על נעורים בזמן מלחמות, על הורים, אהבות ראשונות, הפגישה הראשונה שלהם, הלידה הראשונה, ההצגה הראשונה שלה, להקת הנח"ל שלו. געגועים למה שהיה או למה שאנחנו חושבים שהיה. כמעט תמיד מה שהיה יותר טוב ממה שישנו. מה היא נוסטלגיה באמת ולמה יתגעגעו ילדינו?
הגעגועים הם כמובן לשירים, ששי שר את כל אותם שירים שמרגשים אותנו עד דמעות גם היום כמו:
"על הדרך עץ עומד", "ערבה ערבה", כשהיינו ילדים", "השעות הקטנות של הלילה", שירי להקת הנח"ל וגם אלביס, קליפ או שירים שמצחיקים אותנו עד היום כמו "שיר הפטנטים" ו"החופש בבית ההבראה".

את המופע כתבה גורן אגמון על פי סיפורים אישיים והוא מלווה בקלידים וכלי נשיפה.

 

במאי: נתן דטנר

קטעי קישור: גורן אגמון

ניהול מוזיקלי: אריאל קשת